טענה נפוצה בפי הספקנים היא שהביטקוין נועד לכישלון, מפני שהוא אינו פותר שום בעיה ממשית. אין בו שום דבר מיוחד, ולמעט הפן ההשקעתי, שם הוא אכן מראה פוטנציאל מסוים (אם כי ההשלכות המוסריות של השקעה כזאת אינן לחלוטין ברורות), אין הוא אלא בזבוז משאבים חסר אחריות.

טענה זו היא שקר. הנה כמה דוגמאות לבעיות קשות מהעולם האמיתי שאותן תכונותיו של הביטקוין קאש, ממשיך דרכו הישיר של פרויקט הביטקוין המקורי, הופכות לפשוטות.

תשלומים מעבר לים

נניח שצץ לפתע צורך לשלוח כסף לקרוב משפחה במדינה מרוחקת כדי שהוא יוכל לשלם את החשבון בבית הקפה המקומי. עומדות בפניכם כמה אפשרויות, כל אחת בעלת חסרונות ייחודיים לה:

• שירות משלוח מזומנים - גם השולח וגם המקבל חייבים להתייצב בנקודת השירות, התהליך אורך זמן, ובגלל העמלות הגבוהות כל העסק הופך ללא כדאי מתחת לסכום מסוים.

• מסירת פרטי כרטיס האשראי - בהזדמנות זו שאו תפילה לאל המועדף עליכם שהפרטים לא ידלפו לידי זרים ולא יעשה בהם שימוש לרעה.

• שירות תשלומים מקוונים - יש לקוות שבעל בית הקפה משתמש באותו השירות כמוכם, שהשירות המועדף עליו משרת תושבי חוץ ושהוא סומך עליכם מספיק שלא תתחרטו ותבטלו את החיוב מיד לאחר שבן המשפחה יצא מהדלת.

במקרה של ביטקוין קאש, תוכלו להעביר לארנקו את הסכום הדרוש ללא כל קושי, באופן מיידי, ללא עמלות שוות אזכור וללא הצורך בהמרת מטבע כלשהי. למעשה, אין צורך שקרוב המשפחה שלכם יחזיק כלל את הכסף; הוא יכול פשוט לשלוח לכם צילום של החשבון, ואתם תסרקו את קוד ה-QR המודפס עליו בעזרת הארנק שלכם ותאשרו את ההעברה בהחלקת אצבע. או שבעל בית הקפה ישלח לכם קישור דרישת תשלום ישירות, ואתם תאשרו אותו באותה שיטת "הקלק והחלק", בתוך שניות, כשהארנק שלכם עושה בשבילכם את כל העבודה. התהליך פועל בהצלחה זהה לכל יעד ולכל סכום, החל מאגורה, ועד למאות מליונים. משלמים עבור עבודתו של מעצב אתרים בבלרוס? אין שום בעיה. מעוניינים לתרום לארגון הומניטרי הפועל במדינה מעוטת חירויות? בקלי קלות. רוכשים טויוטה בזמן מסע עסקים בהודו? אתם מכוסים. משלמים עבור משלוח של כמה אלפי טונות חיטה? גם כאן אתם מסודרים. האפשרות להשתמש בהתקשרות זו בחוזה נאמנות עיוורת מאפשרת לכם למזער סיכונים ולהימנע מאמון ללא צורך. והחשוב ביותר: לעולם לא תיאלצו לתת הסבר בדבר פשר ההעברה לכל אדם, ארגון, בנק או מדינה שהיא. ובדיעבד, כלל אין זה מפתיע: תשלומים ללא גבולות היא המטרה בדיוק שלשמה הביטקוין נוצר מלכתחילה.

קבלת תשלומים ללא אמון

אדם אשר מעוניין לשלם, למשל, עבור הארוחה במסעדה יעשה, כנראה, אחד מהדברים הבאים: ימסור למלצר כמות מספיקה של מזומן, או את כרטיס האשראי שלו. בשני המקרים הכסף עובר, למעשה, דרך צד שלישי בדמותו של העובד שעליו גם הלקוח וגם בעל העסק חייבים לסמוך. במקרה של כרטיס האשראי, הבעיה חמורה יותר, בגלל שהעובד עלול להעתיק את הפרטים שעל הכרטיס בזמן שאיש אינו רואה, ולעשות בהם שימוש לרעה, ייתכן שאף חודשים רבים מאוחר יותר (אלא אם כן נעשה שימוש בתקן ה-EMV, אז הדינמיקה שונה במקצת). יש לציין שלרוב העובדים במסעדות הם אנשים איכותיים, אך האם לא היה נחמד אילו לא היה צורך לסמוך על כך?

במקרה של ביטקוין קאש, בעל העסק יכול לחלק לעובדיו טלפונים ניידים או מחשבי לוח זולים שעליהם מותקן משהו כמו תוכנת הקופה של Bitcoin.com, ובכך לאפשר לעובדיו לקבל תשלומים ישירות אל הארנק שלו מבלי שתהיה לאחרונים אפשרות לגעת בכסף בכל שלב שהוא. לחלופין, הקופה הראשית יכולה להדפיס את קוד ה-QR של דרישת התשלום ישירות על פתק החשבון, ובכך למנוע לחלוטין את הצורך בפעולות עובד כלשהן. ובתור בונוס? העובד יכול להצמיד לבגדיו קוד QR עם כתובת הארנק הפרטי שלו, אליו יוכל הלקוח לשלוח את התשר ישירות, ומבלי שלבעל העסק תהיה כל מילה בעניין.

ניהול תקציב משפחתי משותף

ניהול תקציב הוא עניין מסובך. כאשר מספר אנשים משתתפים בו בבת אחת, העניין הופך למסובך פי כמה. הבעיות רבות ומגוונות, החל ממשיכת יתר על ידי אחד מבני המשפחה, דרך ניצול למטרות שלא להן הכסף יועד ועד להסתרה או שיכחה בדבר תשלומים מסוימים. אך בעת השימוש בביטקוין קאש, מרבית הבעיות נעלמות מעצמן או ניתנות למזעור בעזרת סדרת פעולות פשוטות יחסית.

נתחיל בכך שעקב היותו כסף אלקטרוני מטבעו, כל תשלום והעברה בביטקוין קאש נרשמת אוטומטית וניתנים לצפייה ומעקב בכל זמן, כל עוד ידועה כתובת המקור או היעד (למרות שמהות הפעולה וזהות המשתתפים ידועה להם בלבד). במקרים שבהם בני הזוג סומכים אחד על השני במידה סבירה להשתמש בכסף המשותף בתבונה, הם יכולים להתקין את אותו הארנק בשני הטלפונים שלהם, כשהם משתמשים באותן מילות הזיכרון לשחזורם. במקרה זה, הכתובות בשני הארנקים יהיו זהות, וכל פעולה שתתבצע באחד מהם תופיע מיד בארנק השני. כל אחד מבני הזוג יוכל לממן את הארנק מהכנסותיו, וכל אחד מהם יוכל לשלם ממנו, בשקיפות מלאה לבן הזוג השני. והיות ומדובר בכסף אלקטרוני מזומן, אין לאף אחד מהם שום אפשרות לחרוג מהסכום הזמין בכל עת, מה שהופך את המעקב אחר התקציב לפשוט יותר ומונע הפתעות מיותרות.

במקרים שבהם בני הזוג אינם סומכים אחד על השני באופן מלא, הם יכולים להחזיק ארנק משותף מרובה חתימות, הדורש הסכמה המפורשת של שניהם כדי לבצע תשלומים. כאשר ירצה אחד מהם לרכוש דבר מה, דרישת התשלום תופיע בשני הארנקים בו זמנית ותידרש החלקת אצבע של בן הזוג השני כדי שהתשלום יתבצע. הדבר דומה לחשבון בנק משותף עם חובת חתימת שני בני הזוג לצורך ביצוע פעולות, רק ללא הבנק המסורבל (והיקר למדי) בדרך.

אך גם זה עוד לא הכל. כל ארנק המכבד את עצמו מאפשר להחזיק בתוכו כמה "תת-ארנקים" בעלי שמות משמעותיים. בני הזוג יכולים ליצור מספר ארנקים ייעודיים למטרות שונות, כגון "חשבונות", "כלבו", "ביגוד", "הוצאות רכב", "חוגים" ועוד. בעת קבלת המשכורת, בני הזוג יעבירו סכום מסוים, כגודל ההוצאה הצפויה, לכל אחד מהארנקים (לדוגמה, כמות מקבילה ל-1000 שקלים ל"חשבונות", כמות מקבילה ל-1000 שקלים ל"הוצאות רכב", כמות מקבילה ל-3000 שקלים ל"כלבו" וכן הלאה). כאשר יגיע חשבון החשמל או המים, ישלמו אותו בני הזוג מארנק ה"חשבונות", ואם תישאר יתרה מסוימת לאחר תשלום כל החשבונות כולם, יוכלו בני הזוג להשאיר אותה לפעם הבאה, או להעביר אותה לארנק ה"חסכונות" או ה"הוצאות חריגות", על פי בחירתם. והיות ומדובר בכסף ממש ולא בחוב המעמיד פני נכס, חריגה בשוגג מהתקציב המיועד היא פשוט בלתי אפשרית.

זאת ועוד, המשפחה יכולה להקים מספר חוזי תשלומים מתוזמנים ולממן אותם בדמי הכיס של ילדיהם. פעם בזמן נתון, יוכלו הילדים לשלם עבור ממתק או צעצוע עד לסכום קבוע מראש, או למשוך את הכסף לארנקם האישי לצורך חיסכון למטרה נעלה כלשהי. ולמקרה שהילדים יאבדו את הגישה לארנק שלהם מכל סיבה שהיא (אחרי הכל, הם ילדים), יכולים ההורים לשמור העתק ממילות הזיכרון במעטפה חתומה במקום בטוח, או להקים חוזה ירושה להחזקת החסכונות שלהם, ובכך ליצור מעין ביטוח מפני איבוד הטלפון או הריסתו.

נקודות מועדון ללא דיכאון

כמעט כל חנות גדולה מציעה ללקוחותיה כרטיס מועדון הכולל צבירת נקודות הניתנות למימוש בקניה הבאה. הבעיה היא, שעל מנת לאפשר זאת, החנות חייבת לשמור במחשביה כמות משמעותית של מידע פרטי כגון שם, כתובת, מספר טלפון, מספר זהות, תאריך יום הולדת וכדומה, ואחת התכונות הבסיסיות ביותר של מידע פרטי היא: הוא דולף. זו לא שאלה של "אם", אלא "מתי", ואף אחד אינו חסין. הדרך היחידה למנוע את הדליפה הבאה היא לא לשמור כל מידע פרטי כלל. וכאן, הביטקוין קאש מראה את כוחו. כך זה יכול להיראות:

החנות תנפיק כמות שרירותית של טוקנים שייצגו את נקודות הזיכוי אותן היא תחלק לקונים בעת הקניה. עלות הפעולות ברשת הביטקוין קאש נמוכה דיה כדי שהחנות תוכל הלכה למעשה להתעלם מההוצאה, ובעזרת פרוטוקול דמי הדואר, החנות תוכל אף לממן את משלוח הנקודות עצמן עבור הלקוח כדי שהלקוח לא יצטרך לחשוב על כך. היות וניתן להניח בוודאות של 100% שהכתובת שממנה הגיע התשלום במהלך הקנייה שייכת לקונה, יכולה הקופה לשלוח את כמות הנקודות המתאימה בהעברה חוזרת מיד עם קבלת התשלום, באופן אוטומטי וללא התערבות אדם. מן הסתם, הקונה יזדקק לארנק "מודע טוקנים", אך מרבית הארנקים המשמעותיים כיום הם כאלה, וסביר להניח שעם הזמן יהיו כאלה כולם. בעת הרכישה הבאה, יוכל הקונה לשלוח את הנקודות הצבורות בארנקו תחילה, והקופה תעדכן אוטומטית את החשבון, כשהיא מחסירה את שווי הנקודות מסכום הקניה ומחזירה את היתרה (במידה וישנה כזאת) לכתובת שממנה הנקודות התקבלו. לאחר מכן, הלקוח ישלח את היתרה לתשלום בביטקוין קאש. לתהליך המתואר יש מספר השלכות מעניינות:

• אין לחנות כל צורך לזהות את הלקוח כדי להעניק לו את ההנחה, או לשמור מידע פרטי כלשהו. הלקוח עצמו מחזיק את המידע בדבר היותו חבר מועדון, וזאת ללא יכולת של כל אחד מהם לרמות את השני.

• לקוחות יכולים להעביר את הנקודות הצבורות אחד לשני. למעשה, משפחה שלמה הקונה באותה החנות יכולה לנצל את כל הנקודות הצבורות במשפחה בכל קנייה. אך האם החנות תסכים שלקוחותיה ישתפו ביניהם את נקודות המועדון שלהם? שאלה מעניינת. ייתכן שכן, ייתכן שלא. אך בעצם, מה זה משנה? הדבר היחיד שאמור לעניין את החנות באמת, הם לקוחות חוזרים ונאמנים, וזו הסיבה היחידה שמערכת נקודות המועדון בכלל קיימת.

• לקוח שלא מעוניין יותר לקנות בחנות זו לעולם (בגלל שהוא מאוכזב ממנה או, נניח, עוזב את הארץ), יכול להעביר או למכור את יתרת הנקודות שלו לאחר ובכך להחזיר לעצמו חלק מה"השקעה" בחנות. וגם אם החנות תפשוט רגל או תבטל את מועדון הלקוחות, עדיין יוכל הלקוח "למחזר" את הנקודות ולקבל בחזרה חלק משוויון בביטקוין קאש שהשתתף ביצירת הטוקנים המייצגים אותן, אומנם סכום קטן בהרבה משווי הנקודות "על הנייר", אך עדיין נחמה.

מילוט הון ממדינה מושחתת

מדובר במצב קיצוני, אשר, לצערנו, התרחש במהלך ההיסטוריה, וממשיך להתרחש כיום לעתים קרובות מדי. נניח כי אדם מסוים מעוניין להימלט ממדינה בה הוא נמצא תחת רדיפה מטעמים אתניים או פוליטיים (יהודים בברית המועצות הם דוגמה לא רעה בכלל). האדם ומשפחתו הצליחו להשיג בדרך לא דרך את האישורים הדרושים לעזיבת המדינה. הם מכרו ומסרו את כל רכושם ואספו את כל חסכונותיהם ומוכנים לעלות על המטוס. אך לפני שיעשו זאת, הם צפויים לעבור תשאול וחיפוש, במהלכו יוחרמו מהם, בוודאי, כל דברי הערך וכל הכסף המזומן. להתחיל את החיים מחדש בארץ אחרת הוא תהליך קשה ומייגע כשלעצמו, אך לעשות זאת כשאתם חסרי כל - קשה פי כמה, ומסוגל למוטט כמעט כל אחד, למעט החזקים או הנואשים ביותר. מטבע חוץ ומתכות יקרות אינן פתרון אמיתי, היות והחיפוש במכס יהיה בוודאי מהנוקשים והחודרניים ביותר. אך מטבעות הקריפטו מעניקים את האפשרות לכל אדם באשר הוא לשמור את הונו, גדול כקטן, בתוך פנקס טלפונים ישן, על דפי ספר מרופט או אף בביטחון המלא של מוחו בלבד.

מדובר במילות הזיכרון שכל ארנק ביטקוין המכבד את עצמו ממליץ, ובצדק, שתעתיקו ותשמרו במקום בטוח הרחק מעיני כל. הסיבה להמלצה זו היא פשוטה: שתיים-עשר המילים הללו הן כל מה שדרוש כדי לשחזר את הארנק, עם כל תכולתו, במכשיר החדש שלכם.

בני המשפחה יכולים להעביר את הונם לתוך ארנק שכזה וללמוד את מילות הזיכרון עד שיוכלו לחזור עליהן בעל פה באמצע הלילה. אז, יחצו את הגבול - ולא משנה כמה יחפשו, ילחצו או יאיימו פקידי המכס: הם לא יצליחו למצוא את הכסף או אף להוכיח בוודאות שהוא בכלל קיים. וכאשר תגיע המשפחה בבטחה ליעדה ותשיג מחשבים וטלפונים חדשים, יקלידו את מילות הזיכרון לתוכם, וכל הונם יהיה זמין להם שוב, ללא הצורך בהמרת מטבע, לכל שימוש ולכל מטרה, על פי שיקול דעתם הבלעדית, ומבלי שיאלצו לבקש רשות או להסביר את עצמם לכל אדם, ארגון, בנק או מדינה, ומבלי שאיש מהאמורים יוכל למנוע בעדם לעשות זאת.

סיכום

הבאנו דוגמאות מעטות לבעיות מעשיות קשות הנפתרות בקלות בעזרת ביטקוין קאש, או שתכונותיו הופכות לפשוטות. בסיקורנו התעלמנו מבעיות אחרות, אותן הביטקוין קאש פותר בעקיפין, כגון שמירת ערך החסכונות לאורך זמן ללא הצורך בפעולות ניהול, תחזוקה והעסקת צד שלישי כלשהו, הגבלת כוחם של מוסדות כספיים, דחיפת ממשלות לכיוון התנהלות תקציבית אחראית, צמצום הצריכה המופרזת והייצור המיותר של מוצרים חד-פעמיים (הכולל כיום כמעט את כל קטגוריות הצריכה, החל מהלבשה והנעלה, דרך צעצועים, חשמל ואלקטרוניקה, ועד לריהוט ואפילו תשתיות ובניין), שינוי הדרגתי של אורח החיים הציבורי לאורח חיים בר-קיימא ועוד. אך אלה נושאים למאמר בפני עצמו.